יום רביעי, 18 בינואר 2012

"האח הגדול" בחדרים להשכרה - חלק שלישי


שלום חברים,
מלכה 1001

סוף סוף, הצלחתי לברוח לחדרים להשכרה כדי להמשיך את הסיפור. בעלי התחיל להשתמש במחשב שלי בבית, כך שאני לא יכולה לכתוב מהבית.
בעבודה, פשוט אין לי זמן.
אז כמו תמיד, השכרתי חדר לשעתיים, והנה החלק השלישי בסיפור. (בהזדמנות זו,גם אעשה מסאז' על כורסת השיאצו).

תזכורת מהפוסט האחרון:
לשנייה נבהלתי, ואמרתי: תגיד, זה אמיתי?
הוא צוחק, תגעי ותראי...
נגעתי בעדינות והאח הגדול הזדקף לכל אורכו וקוטרו ואני התיישבתי על המיטה כשאני בשוק!

המשך:
דבר כזה עוד לא ראיתי, אצל גברים, אני מתכוונת!
אצל חיות, כן!
"האח הגדול" אכן היה גדל ממדים, עם קוטר בלתי אפשרי.(לא יכולתי להקיף אותו באצבעות יד אחת)
 
הצלחתי להוציא מפי הברות ואמרתי: מה זה? מפחיד אמיתי!.
את זה אני אמורה להכניס אל תוכי? איך? זה בלתי אפשרי!
 
הבחור שתק לשניה, הביט בי ואמר: עכשיו את מבינה למה התכוונתי שאמרתי שאצלי יש "פיצויי יתר"...
אני בבעיה עם כל אשה.
עדיין לא פגשתי אשה שאיתה אני יכול לקיים יחסי מין, עד הסוף!
אז איך? שאלתי, איך אתה מקיים יחסים עם אשה? אשתך? חברה? מאהבת לשעה?
 
בואי, הוא אומר ברוך. תהיי סבלנית איתי ואני אראה לך.
את מוכנה לנסות?
 
הנהנתי בראשי, והלב.. התחיל לפעום בפעימות מהירות.
קצת פחדתי אבל, החלטתי לזרום...
 
קחי, הוא אומר, ומגיש לי כוס בירה. נשתה כוס בירה לפני שאנחנו מתחילים.
 
הרגשתי כאילו אני מצויה בפרוייקט מדעי כלשהו ולא בסיטואציה מינית.
הריגושים התעופפו להם, מה שנותר זו הסקרנות וקצת חשש ממה שהולך לקרות.
(הזכרתי לעצמי ש- 101 זה לאמבולנס אם אצטרך, חס וחלילה).
 
פטפטנו קצת על עניני היום כשאנו לוגמים בירה בעודנו ישובים על המיטה.
כשסיימנו לשתות, הוא השכיב אותי בעדינות , לא לפני שהניח כרית מתחת לראשי.
האח הגדול התקרב אלי, לקח את שתי רגלי והניח אותם על כתפיו (מזל שאני גמישה).
פעימות הלב שלי הלכו ותכפו כשראיתי אותו מתקרב אלי עם איבר שלוף, זקור ומוכן לכניסה לקודש קודשי.
אני מביטה ב"אח הגדול" ולא מאמינה שזה באמת קורה.

ראיתי אותו משמן את אברו בקרם, על מנת להקל על החדירה 
(כי אני, התייבשתי לחלוטין והוא ידע זאת באמצעות בדיקה עם אצבעו).
עצמתי את עיני ואמרתי: לאט, לאט, לאט...
 
הוא ענה לי: תגידי מתי די, תגידי מתי להצאת, דברי אלי כל הזמן וספרי לי מה את מרגישה.
 
חשתי את קצהו נוגע בי ובאיטיות רבה נדחק קדימה מעט, האויר יצא לי בנשיפה שהשמיעה קול כמו וואווו...
הוא המשיך עוד טיפה ואז... עצרתי אותו. די! אמרתי בלחש.
כמו אשתי, הוא מילמל, עד כאן אני יכול עם אשתי, יותר היא לא מסוגלת להכיל.
גם אני לא, אמרתי, עד כאן!
 
הוא החל לנוע באיטיות קדימה ואחורה, כשהוא שומר על המיקום ולא מתקדם קדימה.
אני הרגשתי כמו בסרט ובלב חשבתי, מה עושים עכשיו?
פקחתי עיניים וראיתי שידיו מחכחות את החלק של אברו שנמצא בחוץ.
שמחתי, כי רציתי שזה יסתיים כח נזכרתי ששכחתי לכוון את השעון שנדע מתי לצאת מהחדר להשכרה.
אבל.. הוא, מרוב התלהבות, באחת התזוזות נכנס עוד טיפה קדימה וחשתי קצת כאב.
בקול מבוהל צעקתי: צא לחלוטין! זהו! נגמר!
הוא מיד יצא, מבלי שסיים.

האח הגדול נשכב לידי עם עיניים עצומות.
גם אני נשכבתי בעיניים עצומות וחשבתי מה לעשות עכשיו, כדי לסיים את הפגישה ברוח טובה ולצאת מהחדר.
החלטתי שקודם כל, אשחרר אותו מהמטען החורג שהצטבר באשכיו.


מאחר ואני שוב כותבת מהחדרים להשכרה אני קצובה בזמן והנה, נגמר לי הזמן . 
אני חייבת לפנות את החדר.
המשך יבוא...

2 comments:

  1. היי מלכה את שובבה לא קטנה אני חושבת שאת צודקת לגביי הגודל גדול מידיי זה עונש קטן מידיי מדגדג אני חושבת מיניסיון אישי שמשהוא ממוצע זה הכי טוב נמשיך לפנטז על גדול ונישאר עים בינוני אני מצפה לפוסט הבא של מאהבייך בחדר לפי שעות

    השבמחק
    תשובות
    1. מסכימה עם ההגדרה. אני אכן שובבה.
      תמשיכי לקרוא, יהי המשך.
      תודה.

      מחק

תודה עבור תגובתך.