יום רביעי, 23 בפברואר 2011

אני בחדר להשכרה עם החנון ואורגזמה

מלכה 1001
שלום חברים.

תזכורת מהפוסט האחרון:
לא אלאה אתכם בפרטים אולם לאחר למעלה משעה, כשאני חבוטה וקצת דוויה, והוא, עדיין במלוא אונו, ממשיך להיכנס בי במרץ רב, כשהוא צועק, את רוצה עוד, נכון? עוד?
הסרתי את המשקפיים שהיו על קצת חוטמי והחלו להפריע לי ואמרתי: די, תסיים.

אני עדיין לא יכול, אני זקוק לעוד זמן הוא עונה לי.
הכרזתי: "הפסקה" אנו צריכים לדבר.

המשך הפוסט:
השיפוצניק השפיל עיניו ואמר בסדר.

הכנתי קפה והתחלתי בהרצאה ממצה על מה שהיה. היה עלי לברור מילותי בזהירות על מנת לא לסרס את הבחור אולם יחד עם זאת להעביר אליו את תחושותי הכנות בנוגע למפגש שלנו.
השתדלתי להשתמש במילים עדינות ובסגנון של מקל וגזר, דהיינו מצד אחד החמאתי לו על הזמן הארוך שהוא מחזיק מעמד עד לפריקה הסופי של "מטענו", מאידך, השתדלתי להעביר אליו את תחושתי הכנה בכל הקשור לזמן בו הוא דש וכתש את אברי הפנימיים עד לרמה של כאב.
בנוסף הסברתי לו מדוע איני חשה את הריגוש המיני. להמתיק את המכה סיימתי את השיחה באמירה שאני איני מתאימה לו, אולם בטוח שקיימות נשים שיראו בו ממש אוצר!
הוא השפיל את עיניו ואמר: בואי ננסה שוב, בבקשה?
הסכמתי.

מיד לאחר מכן הוא אומר: אז מה, את רוצה להתנשק?, אז בואי!
הוא מתקרב אלי ו...בום! חטפתי מכה בשיניים ממנו!
צעקתי מכאב ואמרתי: היי, זה לא מלחמה. נשיקה זה ברוך בחמימות, לא להתנפל.
ניסינו שוב והפעם חטפתי מכה באף.
התבוננתי בו והחלטתי שהענין לא שווה את המאמץ והריני מפטרת אותו לאלתר מתפקידו כמחליף זמני למאהב הנוכחי שלי שהינו החנון.
אפילו עם בעלי הרבה יותר כיף מאשר איתו.
אמרתי לו שאני עייפה והשיניים שלי כואבות מהחבטה שקיבלתי ממנו כמו גם אפי הדואב שזקוק לחבישה עם מים קרים.
טרם צאתו את החדר הוא התסובב לעברי ושאל בקול אומלל: תתקשרי אלי?
נעצתי בו מבט חקרני ושאלתי: אתה חושב שכדאי?
פסעתי ויצאתי מהחדר.
את העונש שרציתי להטיל על החנון הטלתי למעשה עלי.

מאוכזבת, התקשרתי לחברה ונידברנו להיפגש בבית קפה.
ישבנו לשתות בירה וסיפרת לה את כל הסיפור.
תתקשרי לחנון, היא אומרת.
מה? עכשיו? שאלתי.
כן, היתה תשובתה.
היא מחייגת אליו מהטלפון שלי ואשתו עונה.
חברתי שואלת (בקול עבה) אני יכול לדבר עם בעלך?
מי מדבר, שואלת אשתו.
דני...מהמשרד, חברתי עונה.
רק רגע...והיא קוראת לחנון: יש לך טלפון מהעבודה!
הוא ענה: הלו?
אני לחשתי לתוך השפורפרת: אתה יודע מה עשיתי היום?
היתה דממה של כמה שניות והוא אמר: לא, נדבר על זה מחר בעבודה.ׁהבנתי שאשתו עומדת לידו.
סגרתי את הטלפון.

למחרת בבוקר, כשאני במשרד, הטלפון האישי שלי מצלצל ואני יודעת שזה החנון. אכן, זה הוא.
בוקר טוב, אני אומרת לו בקול מתקתק.
הזמנת לנו חדר? הוא שואל אותי.
מה...בוודאי, אני אומרת. להיום בצהריים.
שמעתי אותו לוקח נשימה עמוקה ואז אומר: נתראה בחדר.
מיד התקשרתי למאיר ואמרתי: אני צריכה להשכיר אצלך חדר לשעתיים!
ומאיר שואל: למתי את צריכה את החדר?
אני עונה בקול לחוץ: דחוף, להיום, לשעתיים!
מאיר צוחק...הזמנתי את החדר שלנו לשעתיים של כיף.
עד שהגיעה שעת הפגישה נישמתי יצאה והנה, אני יוצאת מהמשרד, נכנסתי למונית בדרכי לחדר שהשכרתי לנו אצל מאיר.
הגעתי לחדר לפני החנון, התקלחתי ונשכבתי על המיטה. נרדמתי.
התעוררתי כשאני חשה ידיים מלטפות אותי ברכות ומעסות את כפות רגלי.
משם עברו ידיו לעסות את ראשי וכתפי ולשחק בשערי שהיה פזור.
הסתובבתי ונישקתי אותו בחום וברכות.
שפתיו היו חמות וטעימות ומיד הגיעה אלי התחושה החמימה של חום עולה ומתפשט וזורם לכל הגוף.
וואאו... נאנקתי.
משכתי אותו אלי וסגרתי עליו עם ידי כך שהוא היה מעלי.
ידיים החלו לשוטט על גופי ולחץ דמי החל עולה בהתאם.
הידיים שלי פשוט סרבו להתנתק מגופו, כפי שידיו סרבו להתנתק מגופי.
אנחנו מתלטפים, מתנשקים, מתלקקים ומתנשמים, אבל לא מדברים.
מהרגע שפקחתי את עיני, לא החלפנו מילה.
רק נוגעים ונוגעים ומחבקים...ואני כבר לא בשליטה אבל לא מדברת. רוצה שלא ייגמר. שימשיך עוד.
לפתע הוא עצר, הביט בי במבט יוקד עד שעיניו נידמו לי כשני לפידים, ולאט לאט נכנס לתוכי כשעיניו נטועות בי במבט הזה, שממיס את ליבי וגופי.
הוא זז לאט, לאט, וממשיך לנעוץ עיניים יוקדות בעיני. אף אחד מאתנו לא עוצם עיניו.

תנועותיו איטיות עדיין, ואני, רוצה יותר מהר...אבל החנון שלי החליט להתעלל בי ולא משנה את הקצב.

אני מנסה להאיץ בו כשאני אוחזת בו בשני ידי, אבל הוא, ממשיך להביט בי במבט ההוא, וממשיך להתנועע בקצב מדוד ועיניו חוקרות את עיני.

המצב הזה נמשך זמן רב יחסית עד אשר אני צעקתי: עכשיו!!!!!

ואז, הוא החל בדהירה עלי כדהירת סוס פרא מהיר, ואת גופי הציפה האורגזמה הכי חזקה שחשתי בחיי.
גם עכשיו, כשאני כותבת על זה אני חשה שביבים של אותה הרגשה (ורוצה עוד פעם).
נותרו שכובים אחד ליד השני, כשידו אוחזת בידי.

מילמלתי: וואאוו.. והוא ענה: וואאוו....

הבטנו בשעון ושנינו קפצנו כנשוכי נחש. שעתיים וחצי חלפו ושנינו מאחרים מאד לעבודה.
התלבשנו בזריזות, שמנו תוספת לתשלום למאיר. התנשקנו בחום ונסענו לעבודה.

לא דיברנו.

עשו הרבה אהבה,
מלכה 1001

pinahama1@gmail.com
0542595556 מאיר
http://users6.nofeehost.com/pinahama/