יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

אני בודקת אם "האח באמת גדול" בחדרים להשכרה


חדרים להשכרה בפתח תקוה
שלום חברים
מלכה 1001


בתגובה לפוסט האחרון, קיבלתי הרבה מאד מיילים. אחד מהם סיקרן אותי ביותר
הגבר הציג את עצמו כגבר שנראה מצויין,בעל חוש הומור, אינטלגנטי ויהווה עבורי פיצוי על האכזבה שלי מהאיבזור של נהג המונית.
הוא כתב: " אני מבטיח לך חגיגית "יהיה לך פיצוי על הטראומה עם נהג המונית".

הסתקרנתי!
השבתי מייל וביקשתי הבהרות לדבריו.
בקשתי לתמונה נענתה בלאו החלטי.
הוא כותב לי: "בואי ניפגש, ואם לא נמצא חן האחד בעיני השני ונחוש שאין קליק בינינו, כל אחד ילך לדרכו"
הסכמתי בתנאי שניפגש במקום הומה, בשעות הצהריים.
להפתעתי הרבה הוא הסכים.
הוא שאל אותי איך הוא יזהה אותי ואני תארתי לו את עצמי, הפוך ממה שאני נראית. גם תארתי את הבגדים שאלבש (שאין לי אותם).
הוא תאר את עצמו כגבר חסון, נראה טוב ועוד פרטים שלא אחשוף כאן .
הגעתי למסעדה בקניון הגדול בפתח תקוה, (שם קבענו להפגש) כחמש דקות לפני המועד, כשאני לבושה בשמלה רחבה וארוכה ועל ראשי שביס שהשאלתי מחברה.
התייישבתי ליד שולחן והזמנתי קפה.
המתנתי כחמש דקות והנה נכנס למסעדה גבר שמתאים לתאור שקיבלתי במייל.
הוא נעמד בפסוק רגליים בכניסה למסעדה כשעיניו בוחנות בתשומת לב את כל היושבים.
כשעיניו נחו עלי, פשט חיוך על שפתיו והוא ניגש לשולחני בצעדים מדודים.
אפשר לשבת? הוא שואל, בקול עמוק נפלא.
לא, עניתי כשאני לא מישירה מבט לתוך עיניו.
למה? שאל הבחור.
אני ממתינה לבעלי, עניתי בקול קטן וביישן,הרמתי מבטי ונעצתי בו עיניים.
צחוקו המצלצל נשמע בכל המסעדה.
הוא התכופף ולחש לי באוזן: את מלכה? נכון? התחפושת שלך ממש לא משכנעת. העיניים שלך מסגירות אותך.
לא התאפקתי ופרצתי בצחוק.
חייכתי אליו ואמרתי, נכון, אני מלכה.
שאלתי אותו: איך היה לך האומץ לומר לי את מה שאמרת, מבלי לדעת אם זה באמת נכון? אולי אני לא מלכה ואז היית בבעיה רצינית!
לא יכול להיות, הוא עונה.
למה? שאלתי.
את האשה היחידה במקום, שיושבת לבד, היתה תשובתו.
בנוסף, הוא אומר, את כתבת לי שאת דייקנית ולכן הסקת שאת תהיי כאן בזמן.
מעבר לכך, האיפור שלך לא מתאים לסגנון השמלה והתרשמתי ממך שיש לך סטייל ורמה.
והדבר שהכי הסגיר אותך היו המגפיים שלך! 
ממש צועקות, "אנחנו לא מתאימים למה שאת לובשת".
ומה שהכי חשוב, ראיתי איך הבטת בי כשנכנסתי למסעדה.
אשה עם שביס על ראשה, לעולם לא תביט כך בגבר שהיא אינה מכירה.

חכם הבחור, אה?
מה אומר ומה אספר! התרשמתי!

שאלתי אותו: מה שמך? אתה עובד במוסד? בשב"ס? אתה טוב בליקוט נתונים וניתוחם.
והוא ענה לי: 
תקראי לי "האח הגדול". זה מה שרצית? לא?
רצית "גדול", אז הנה אני. אני לרשותך.
אני גם נשוי כפי שכתבתי לך.
מעבר לכך נשאיר את הפרטים האישיים מחוץ לענין.

מתאים לי, אמרתי.
הוא לא שאל מאומה לגבי.
אמרתי רק שאני נשואה ושמי מלכה.
אומר הבחור: בואי נזמין אוכל, אני מת מרעב.
הוא לוקח את התפריט, ומזמין לשנינו, סלט קל ושתי בירות.
הגיע האוכל.
למען האמת אני אכלתי די בזריזות כי הסתקרנתי לראות את "האח הגדול" ורציתי לראות אותו מהר ככל האפשר.
בנוסף, הזמן שלנו קצוב ורציתי לנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר.
לאכול במסעדות אני יכולה גם עם חברות!
בעת שתיית הקפה, שואל אותי הבחור "לאן?"
חייכתי ואמרתי: הסר דאגה מליבך. יש לי פינה חמה משלי.
הוא שואל: מה זאת אומרת פינה חמה משלך?
את מתכוונת שנלך אלייך הביתה?

ממש לא, עניתי.
פינה חמה זה שם המקום. שם משכירים חדרים לפי שעות. זה המקום הכי טוב בפתח תקוה.
וגם הכי זול, כל זה מלבד זאת שזה פה, ליד האף, מרחק הליכה של חמש דקות.
לא ייתכן, הוא אומר לי!
איך יכול להיות חדרים להשכרה, מקום כזה כפי שאתה מתארת,, ואני לא מכיר?
טוב, נוסעים, הוא אומר בעודו מניח כסף על השולחן לתשלום החשבון.
תיקון קל, אני אומרת. הולכים...
מה? הוא שואל.
החדר במרחק חמש דקות הליכה, אמרתי וצחקתי.
בדרך, אני מרימה טלפון למאיר ואומרת בקול מתוח: תגיד לי שיש לך חדר פנוי, עכשיו, בבקשה,?
היי, מתוקה, עונה לי מאיר, נפנה בשבילך  חדר.
לא, אמרתי, אל תפריע לאף אחד לעשות אהבה. אתה זוכר מה המוטו שלי
"לעשות הרבה אהבה" לא רק אני, כולם! כל מי שיכול!
עכשיו ברצינות, אומר לי מאיר. עוד עשר דקות יש לך חדר אבל רק לשעתיים.
החדר מוזמן ותצטרכי לצאת ממש בזמן. לא לאחר.
מצויין, אמרתי למאיר.
אנחנו מגיעים.
תתקשרי כשתגיעו.
צעדנו ברגל מהמסעדה כחמש דקות והופ! הגענו.
התקשרתי למאיר, וקיבלתי הנחיה להיכן להכנס.
אני נכנסתי ראשונה לחדר ופותח למענו את הדלת.
לאחר כדקה, הוא נכנס.

המשך יגיע בקרוב. אין לי זמן.
אני צריכה ללכת.

כל יום שעובר, לא חוזר!
חדרים להשכרה לפי שעות
מלכה 1001
054-2595556
http://users6.nofeehost.com/pinahama/

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

אני בחדר ביחד עם...לא תנחשו... מתענגת... המשך

שלום חברים,
מלכה 1001

חזרתי לחדרי השקט בחדרים להשכרה של מאיר להמשיך לספר לכם את המשך עינוגים וחווויות מרטיטות.
אשמח לקבל תגובות בבלוג' לדילמות שאני מתחבטת בהם לגבי מאהב מעולה ובעל.

תזכורת מהפוסט האחרון:

לקחתי את הויברטור למקלחת, מיקמתי את עצמי רגליים למעלה, הכנסתי את המכשיר אלי והפעלתי את המתג.
אורגזמה אחת, ועוד אחת, ועוד אחת.. ולא שמתי לב שהזמן עובר.
בעלי דופק בדלת האמבטיה: מה את עושה?
מאוננת אמרתי, אל תפריע!

המשך:
אז, את לא צריכה אותי? הוא שואל וצוחק.
נכון, אמרתי, בשיא הרצינות.
אתה יכול לרדת לבר של המלון לשתות משהו  בינתיים.
כעבור זמן נוסף, כשהסוללות נגמרו, יצאתי מהאמבטיה וחשבתי לתומי שאמצא את בעלי במיטה. אבל לא, הוא לא היה בחדר.
הלכתי לחדר הילדים והמטפלת לראות שכולם בסדר, התלבשתי וירדתי לבר.
מצאתי את בעלי, שתוי כהלכה, כששתי נשים תלויות בצדדיו, וידיהם ממששות אותו ללא בושה.
פרצתי בצחוק, וקראתי בשמו, והוא הרים מבטו, עיניים בורקות וצוהלות (הוא היה מלא אלכוהול).
מה קורה? האו שואל?
הכל אחלה, עניתי מתפוצצת מצחוק. תבלה.
אנ הולכת לישון.
נרדמתי עד למחרת בעשר בבוקר.
התעוררתי עם חיוך, התסובבתי לצד השני של המיטה והופ... אין בעל.
התלבשתי והלכתי להעיר את הילדים והמטפלת על מנת שנלך לאכול ארוחת בוקר.
וא מי מצאתי בחדר האוכל?
בעלי עם שתי הנשים מאתמול, יושבים ואוכלים, צוחקים ומפטפטים.
היי, הוא קורה לנו, בואו לשבת אתנו.
באנו.
ישבתי וניסיתי לנהל שיחת חולין (באנגלית) עם שתי הנשים. הם שאלו מי אני ועניתי שאני אשתו.
או, נעים להכירך, הם אמרו. בעלך סיפר לנו מה היה אתמול בערב ואיך גירשת אותו לבר.
ספרי, הם אומרות, איך היה?
שילחנו את הילדים והמטפלת למשחקייה, את בעלי למקלחת ואז סיפרתי להן הכל.
סיפרתי להן שיש לי מאהב רב עוצמה, 
סיפרתי שאני נפגשת איתו בחדר דיסקרטי, במקום מגורי,
סיפרתי להן שאנחנו משכירים חדר לשעתיים, או שלוש, ולפעמים ליותר ועושים סקס משגע,
בקיצור, כמו שאמרתי, סיפרתי להן הכל.
לא שאלתי מה היה ביניהם,
לא שאלתי למה הוא לא הגיע לחדר שלנו לישון,
לא שאלתי כלום.
לא רוצה לדעת.
בצהריים, עזבנו את המלון והמשכנו ליעד הבא.

המשך יבוא.

עשו אהבה עם חיוך
מלכה 1001 

מאיר 054-2595556

יום שלישי, 14 ביוני 2011

חדר אירוח לפי שעות אני והחנון חוגגים עם כורסת השיאצו.

מלכה 1001
שלום חברים,

יש לי מצב רוח מעולה ואני רוצה לשתף אותכם בסיבה לכך. חדרים להשכרה, הנה אנו באים...
המיטה שממתינה לנו -

חדרים דיסקרטיים יש המון אבל אין מקום כמו שאני מצאתי אצל מאיר בפינה החמה שלי בפתח תקוה.
כבר סיפרתי לכם שמאיר הכניס לפינה חמה - בחדרים להשכרה לפי שעה, כורסת עיסוי של אמריקן קונפורט.
הנה הכורסא

לאחר שנודע לי שיש כורסת עיסוי, השכרתי חדר לשעתיים, לעצמי, למנוחה.
עיסוי לצוואר ולכתפיים

ניסיתי את כל תוכניות העיסוי ויצאתי בן אדם חדש, פשוט לא רגיל.

כפיים עם הרגליים לשמחה
נרדמתי בחדר לחצי שעה לאחר העיסוי.
שיאצו בפעולה

איפה עוד יש חדר אירוח להשכרה לפי שעה עם כורסת עיסוי?
התלהבתי.
החנון מנסה

התקשרתי לחנון (שלא ראיתי לו מזמן...) ואמרתי לו שיש לי הפתעה עבורו.
מהההה? הוא צווח בטלפון!
מה את מתכננת?
משהו שתאהב יקירי, אני עונה במתיקות.
השכרתי חדר לשלוש שעות ואני כעת נמצאת בחדר וממתינה לך.
מאחר והבחור עובד ממש קרוב לחדר, ידעתי שייקח לו רק כמה דקות להגיע.
התקלחתי בזריזות, לבקשתי מעלי שמלה ומתחתיה - מאומה.
נשכבתי על הכורסא, והפעלתי את התוכנית הראשונה שהיא עיסוי (טפיחות), והמתנתי.
כעבור כמה דקות, התפרץ לו החנון, מזיע כולו (הוא רץ כל הדרך), נעמד, מביט ולא מאמין.
מה זה?

החדר להשכרה עבר שידרוג, עניתי. מעתה ואילך יש לנו אפשרות לעיסוי לפני הסקס וגם אחרי...
הוא יושב על המיטה ומביט בי כשאני שרועה על הכורסא ומחייכת להנאתי,
לפתע הוא אומר: תתפשטי, אני רוצה לראות איך שדייך מטלטלים לצדדים נעים וחובטים אחד בשני בשעת העיסוי.
(בינתיים החלפתי לשיאצו).
עשיתי כמצוותו.
התפשטתי, פרשתי מגבת על הכורסא, והפעלתי את הכורסא.
שדי נעו להם ורטטו, והבחור יושב על המיטה, מביט בי ומתפשט לאיטו.
אני ממשיכה בעיסוי ומביטה בו.
כשהוא עירום לחלוטין, אני רואה שהוא מוכן לפעולה, מבלי שנגעתי בו.
איזה עונג!
ביקשתי שיתקרב אלי והוא נעמד לצידי. נשקתי לאברו בעדינות כשטלטול העיסוי מוסיף ויברציות.
סבלנותו פקעה.
קומי, עכשיו אני.
לא, אני אומרת. לך להתרחץ קודם. כולך מזיע.
המקלחת שלו היתה שיא המהירות, משהו כמו דקה והבחור יצא עירום מהמקלחת מוכן להשתרע על הכורסא.
שיחררתי לו את המקום והוא השתרע על הכורסא.
הפעלתי את העיסוי.
איזה מראה משובב נפש ומשעשע, אברו הזקור היטלטל ימינה ושמאלה ואני עומדת וצוחקת ומידי פעם אוחזת בו
בליטוף קליל.
כך שיחקנו כשעה, עד שהחלטנו שאנחנו לא יכולים יותר.
השתרענו על המיטה והבחור אומר לי: אני מרגיש מלא מרץ ורענן, בואי אלי...
באתי, ועוד איך באתי...
דהרתי עליו, הפכתי אותו, שיניתי תנוחות, שלחתי ידיים לכל המקומות החבויים והנוטפים, נישקתי וליקקתי כל חלק אפשרי שהגעתי אליו, עד ששמעתי אותו אומר, די... אני לא יכול להחזיק יותר.
פירגנתי לו את הכיף.
השהייה הזו בחדר להשכרה שלנו גרמה לשנינו עונג רב.
השתעשענו, צחקנו, וגם קיימנו מצוות פרו ורבו (בלי הרבו).
הוא קם להכין קפה, ואני נותרתי לשכב במיטה.
איזה יום! הוא אומר לי.
לזה לא ציפיתי.
סקס, גם עיסוי שיאצו, עיסוי לצוואר, רגליים, והכל כאן, בחדר הזה של מאיר.
השעון המעורר צלצל וזה היה הסימן שנגמר לנו הזמן והוא חייב לחזור לעבודה.
(הוא נמלט ממשרדו כשהוא ממלמל: אני מיד חוזר).
אתה חייב לי, אמרתי לו בחיוך!
אני יודע, הוא עונה.
תקבלי עם ריבית דריבית, רק לא היום.
הנדתי ראשי בהסכמה, הוא התלבש והלך.
בשבוע הבא זה יהיה התור שלי לקבל אור-גז-מה שמיימית ופינוק אלהי.
אמנם אין לי סבלנות ובוודאי אחזור לחדר להשכרה, רק בשביל העיסוי והמנוחה
ואולי אחטוף לי מישהו בדרך...
מי יודע?
אצלי, הכל יכול להיות.
לא יצא לנו כל כך הרבה לדבר כך שעדיין לא סיפרתי לו על מעללי באילת.
למעשה, למה לספר? מה זה יתן?
לא מספרת לו.

חברים,
לעשות הרבה אהבה,
להיות עם חיוך,
לפרגן לזולת,

מלכה 1001

יום חמישי, 19 במאי 2011

שכב-רב –לא בחדר להשכרה – כולם ביחד

שלום חברים,
מלכה 1001
מאז ששבתי מאילת, כל אחד רוצה את ליטרת הבשר שלו. לא מצאתי זמן פנוי לשבת ולכתוב.
התקשרתי למאיר וביקשתי להשכיר חדר לשעתיים.
שלום! הוא אומר, חזרת? התגעגענו.
את באה עם החנון, הוא שואל?
לא, עניתי. אני רוצה חדר לשעתיים בשבילי, כדי שאוכל לכתוב בשקט בבלוג.
מעולה. בואי עכשיו!
לקחתי את המחשב הנייד שלי והנה אני כאן לספר לכם מה ארע באילת.
תזכורת מהפוסט האחרון:
 ישבנו על חוף הים, לאחר שתיית ששית בירות, ראיתי שמתקרבים אלינו שניי גברים, חסונים, שזופים, כהה עור, עם בקבוקי שתיה, כשהם מצחקקים.
היי בנות, אומר האחד במבטא בריטי כבד והשני אחריו, הלו!! עם אותו מבטא.
התחלתי להרגיש עקצוצים וריגושים שזמן רב לא הרגשתי.
"טרף" חדש, כיבוש "חדש" ושכולם יחפשו את החברים שלהם...
אפשר לשבת אתכן? שאל אחד מהם?
בשמחה, אמרנו כשאנחנו צוחקות.
הם משכו כסאות והתישבו.ישבנו ארבעתנו שתינו בירה ואכלנו אבטיח קר.
המבטא שלהם המיס את לבבנו והגופות, ממש פסלים מחוטבים.
מוחי הקודח החל לזמום מזימות ולטוות קורים איך משתמשים בהם להנאתנו.
גם אנחנו הנשים יודעות להשתמש...ולזרוק.
שלחתי את רגלי מתחת לשולחן לעבר רגליו של הגבר שישב קרוב אלי, ואיזה שרירים היו שם...
המבט שהוא נעץ בי היה לוהט כל כך שהחלטתי, חבל על הזמן. הולכים.
הבטתי בחברתי וראיתי שהיא חצי שתויה. עליזה אבל בקונטרול.
קמתי ואמרתי: יאללה בלאגן... בואו נעשה שמח!

החלטנו שנלך כולנו לנוח ונפגש בערב על החוף.
שאלתי אותם אם הם מתכוונים להשכיר חדר אירוח דיסקרטי עבורנו והם ענו שלא.
הם מכירים חוף מבודד ושם נוכל לבלות את הערב בכיף.
בנוסף, הם הבטיחו להביא מנגל ובשרים וברור...שתייה.
הגענו למקום הפגישה והחברֶה היו כבר שם. לבושים בבגד ים קטנטן שהבליט את כל הסחורה.
שמחתי מאד, כך אפשר היה להבחין את מי כדאי לטרוף... ואת מי לא!
כנפיים ברוטב ברבקיו העלו ריח משגע, סטייק אנטריקוט עסיסי מילא את פי.
יין טוב (לא זוכרת איזה) נמזג לכוסות ומוסיקה לטינית שקטה התנגנה מהטייפ שהם הביאו.
וואאוו, רציתי שהערב לא ייגמר.
סיימנו לאכול ונשכבנו על השמיכה, כולנו ביחד, אחד ליד השני.
אני שלחתי ידיים והתחלתי ללטף את "הניצוד" שלי, לאורך גבו, לאט ובעדינות, כמו שלימדו אותי.
גירגורי ההנאה לא אחרו לבוא.
חברתי, החליטה להצטרף לליטוף והיא החלה ללטף אותו באינטנסיביות שלא מביישת "בעלת מקצוע" בחלק התחתון של גופו.פעם ראשונה ראיתי את הביצועים שלה והתפעלתי.
כל גופו אמר שירה והיא, לחשה לי, אני מכינה אותו לעבודה!
שתינו מגפפות אותו, כל אחת מכיוון אחר, בעוד חברו, שרוע לידינו מתבונן בעיניים קרועות לרווחה.
הרמתי עיניים אל הבחור השני וראיתי אותו מוכן לפעולה.
"על זה נאמר - זה הקטן גדול יהיה" ואיזה גודל...
נטשתי את חברתי שתמשיך להשתעשע עם הבחור הראשון ואני פתחתי זרועותי לבחור השני.
בזינוק הוא דילג מעל לחברו ששכב על הבטן, משמיע קולות הנאה, לפת אותי במתני, כופף אותי,
והופ, הוא בפנים.
משהו התפרץ לי במוח, שלקח אותי למחוזות נעלמים וגרוני השמיע צלילים מוזרים וכנראה רמיםמאחר וידיו היו על פי והוא לחש "בשקט, יש אנשים לא רחוק מכאן".
הפתאומיות שבה הוא עשה זאת, והליבידו שלי שהיה על סף פיצוץ, לקח בדיוק דקה ואני מרחפת בענני אורגזמה שמימית.
אבל הוא, מה פתאום?
רק התחלנו הוא אומר לי בלחש. את רוצה הפסקה?
לא! עניתי בלחש, תמשיך, לאט, לאט, ותשתמש גם בידיים לליטוף.
אה, את יכול גם לשנות תנוחה.
הנה, הוא אומר לחברו, יש לנו כאן מורה, נותנת הוראות.
חברו צוחק ושואל אותי: מה לעשות עכשיו?
כשאני ישובה על חברו, צהלתי ואמרתי: לדהור על סוס אתה יודע?
אז קח את המושכות וצא לדרך... דיו..דיו...
בין לבין, המשכנו לתגבר את ענני האלכוהול והעולם נראה נפלא, הגוף הרגיש נפלא.
אנחנו מתבוננים בחברתי והבחור שאיתה.
היא דוהרת עליו ומצליפה בידיה על עכוזו וצועקת (בלחש) עוד, עוד, עוד...
לפתע, הבחור שלה נאנק, גנח וחדל.
היא החלה לצעוק עליו: מה, גמרת? כשהיא מכה באגרופיה הקטנים על חזהו החסון.
הבחור היה נבוך, מצטדק, הריגוש גבוה ולא יכולתי.. אני מצטער.
הבחור שאיתי הביט בי ובעיניו שאלה: שאני אכנס לפעולה?
אמרתי לחברתי, רגע, יש עזרה בדרך..
הבחור שלי זינק אליה, אחז במתניה (כמו שהוא עשה אצלי) ונכנס בה בקצב מטורף, נכנס ויוצא, אגלי זיעה היו על גופו והוא לא חדל. עד שתגידי די, הוא צועק!
חברתי, עיניים התערפלו וחיוך פשט על שפתיה ולפתע, אההה...הנה זה בא. והיא שקטה.
הבחור שלי שאל אותה בחיוך: עוד?
היא מסתכלת עלי בשאלה: מותר?
צחקתי ואמרתי :קצת אני וקצת את, איך זה?
הייתי אפופת אלכוהול, מלאת אנרגיה ולא חשבתי על כלום.
אנחנו רוצות פינוקים לפני הכל, אמרתי להם בחיוך.
יאללה.. לעבודה, פקדתי.
נשכבנו שתינו, רגליים מקופלות לכיוון הכתפיים, והם שניהם, על ארבע, החלו במלאכת "הפינוק".
לא יכולתי להתאפק וכל הזמן הדרכתי, קצת ימינה...זהו, אתה במקום הנכון.
לא לזוז, מהר יותר...
חשבתי שהם ימלטו על נפשם אבל לא, דווקא מצא חן בעיניהם המשחק.
לפתע שמעתי רעש, כמו של רכב.
אמרתי: ששש, מישהו בא.
ראינו ג'יפ צבאי מתקרב. הג'יפ נעצר לידינו וירדו ממנו ארבעה חברה צעירים.
מה אתם עושים, הם שאלו?
אנחנו מזדיינים, אמרתי.
אפשר להצטרף, שואל אחד החיילים, קטן ורזה כזה.
בוודאי, אמרתי. בתנאי שאתם לא במסגרת הצבא עכשיו.
לא, הם אומרים, קיבלנו חופשה אז ירדנו קצת לאילת.
בסדר אמרתי. קודם להתפשט.
בזריזות לקול צחוקינו הם הסירו את כל הבגדים, ללא שמץ של בושה.
תענוג..
אנחנו כבר היינו ערומים מזמן.
השקינו אותם והאכלנו אותם, כדי שיהיה להם כוח...
ואז החלה ערבוביה גדולה של גופות על גופות ביחד ולחוד.
אני זוכרת הרבה ידיים מטיילות על גופי מכל הכיוונים ומישהו משקה אותי בסודה קרה וצוננת.
אני זוכרת ידיים בתוכי, אברים בוטשים וכותשים בתוכי, מתחלפים, הרגשות שונות.
אני זוכרת נשיקות על כל פיסת עור בגופי, רכות וחמות.
אני זוכרת נירוונה, רגיעה, כמו ריחוף על עננים.
מתוך הערפילים, מישהו הניח פיסת אבטיח קר על פי. 
הזדקפתי.
מסתבר שאחד מהחברה, בחור עם יוזמה, הלך והביא אבטיח גדול וקר (אין לי מושג מהיכן).
בקע אותו ואכלנו אותו עם הידיים, מרחנו על הגוף וליקקנו אחד את השני.

לאחר זמן מה, נכנסו כולנו לים, לשטוף את עצמנו. ביציאה מהים, אחזתי בידי את אֶברם של שנים מהנוכחים(לא זוכרת מי) ומשכתי אותם החוצה.
התמונה הזו חרוטה לי בראש.
ראינו שהשחר החל להפציע, אמרנו שלום אחד לשני ולשלישי ולרביעי...
והלכנו לחדר שלנו לאכול ארוחת בוקר, כשאנחנו מצחקקות כל הזמן.
היה נהדר!
לא יודעת את שמותיהם, הם לא יודעים את שמותינו.
 אני לא חושבת שאחזור על קטע מסוג כזה.
זה מטורף לחלוטין.
אני מעדיפה להיות בחדר שלי להשכרה, עם מישהו שאני מכירה, אחד על אחד.
תמיד יש פעם ראשונה אבל אצלי זו תהיה הפעם האחרונה.
מה שבטוח, חזרתי עם כוחות מחודשים, עם מצב רוח מעולה, מוכנה ומזומנה לקבל
על עצמי את עול חיי היום יום.
מה שחיכה לי זה בלגן עולמי בכל התחומים.
עדיין לא הצלחתי אבל אני מניחה שאתגבר על זה בסופו של דבר.

אתם בוודאי תוהים מה קורה עם החנון?
דיברתי איתו. כנראה שניפגש בשבוע הבא בחדר שלנו בפינה החמה של מאיר בפתח תקוה.
נשכיר חדר לשלוש שעות כי יש לנו המון מה לדבר ולעשות...
עדיין לא החלטתי אם לספר לו את ההרפתקאה שלי באילת.
נראה.

עשו הרבה אהבה,
עם חיוך, הכל עובד.
מלכה 1001


דאר אלקטרוני pinahama1@gmail.com

מאיר 054-2595556

יום שלישי, 19 באפריל 2011

חופשה מהחדר שלי להשכרה- החנון טרם שב

שלום חברים,

מלכה 1001
החנון חזר מהחופשה ומיד הועסק ע"י אשתו בפעילות חברתית ענפה, כך שלא הצלחנו להיפגש. אני מתחילה לאבד את הסבלנות ונמאס לי ממהפסקות הארוכות בין פגישה לפגישה. לא מתאים לי.
ישבתי בבית, משועממת מאד. בעלי היה בחדר הכושר (עם המאהבת שלו) ואני חושבת ומהרהרת, מה לעשות עם עצמי.
התגעגעתי לשעות בחדר להשכרה שלי וכמעט שהייתי הולכת לשם לבד.
הטלפון צלצל ועל הקו היתה אחת מחברותי, גרושה ומשועממת כמוני.
עכשיו חג, ואני רוצה לנסוע למקום כייפי, היא אומרת, אבל אין לי עם מי!
וואאו, נדלקתי, דודוקא יש לך!
אני אסע אתך.
מתי את רוצה לנסוע?
לחול המועד פסח.
נסענו, אני אומרת ובמקביל מתקשרת לטלפון הנייד של בעלי.
לאחר צלצולים רבים הוא עונה: מה קורה?
תקשיב, אני אומרת, נמצאת פה חברה שצריכה דחוף לנסוע לאילת, אבל אין לה עם
מי לנסוע. מכיוון שאין לנו תוכניות מיוחדות מלבד מסיבה עם החנון ואשתו, ואתה
בלאוו הכי רוב הזמן לא בבית (ואין לי טענות בכלל), אני אסע איתה לימים של חול המועד.
איפה תלונו? הוא שואל.
נשכיר חדר לפי שעות (ואני צוחקת לעצמי) ובכל פעם נהיה במקום אחר.
שמעתי אנחת רווחה ממנו כמו שהוא אומר לי "יש, חופש ממך.."
טוב, הוא אומר, תסעי.
תשאירי טלפון באיזה חדר את תהיה ובאיזה מקום.
אמרתי לו שאני אהיה באילת (אני אוהבת את המקום הזה) וטלפון אינני יודעת.
מה שכן, יש לי הטלפון הנייד איתי והוא יכול להתקשר אלי מתי שהוא רוצה.
תדאג לילדים? אני שואלת.
אל תדאגי, הם יעשו חיים משוגעים עם סבא וסבתא.
סגור!
נוסעים.
ארזתי מזוודה קטנה, את המחשב הנייד שלי, מעט בגדים והרבה מצב רוח.
הצטיידנו במזון, שתיה ומוסיקה לדרך.
נכנסו לרכב ונסענו.
הגענו לאילת בערב.
הדבר הראשון שעשינו היה לחפש חדר, לנטוש שם את כל הדברים ולרדת לחוף הים בלילה, לשתות בירה ולראות אנשים.
איזה כיף! מוסיקה ואנשים ושמח...
ישבנו על חוף הים, לאחר שתיית ששית בירות, ראיתי שמתקרבים אלינו שני גברים, חסונים, שזופים, כהה עור, עם בקבוקים שתיה, כשהם מצחקקים.
היי בנות, אומר האחד במבטא בריטי כבד והשני אחריו, הלו!! עם אותו מבטא.
התחלתי להרגיש עקצוצים וריגושים שזמן רב לא הרגשתי.
"טרף" חדש, כיבוש "חדש" ושכולם יחפשו את החברים שלהם...
אפשר לשבת אתכן? שאל אחד מהם?
בשמחה, אמרנו כשאנחנו צוחקות.
אני סוגרת את המחשב עכשיו כי הם שבים בחזרה לשולחן.
דיווח יגיע כשאנחנו נשוב למקום מגורינו.
מבטיחה עלילה עסיסית (זה לפחות מה שהמוח הקודח שלי זומם).
חג שמח לכולם,


גם כשר!

והעיקר, אתם יודעים,
עשו הרבה אהבה!



דאר אלקטרוני pinahama1@gmail.com

מאיר 054-2595556

יום חמישי, 7 באפריל 2011

לפגוש בגבר כהה עור ולהכניס אותו לחדר להשכרה לשעתיים

שלום חברים,
מלכה 1001
                              חג פסח שמח וכשר לכולם!
היום אני לא אדבר על החדר להשכרה בפתח תקוה. אני אפילו לא אדבר על החנון שלי שאני כל כך מתגעגעת אליו. הפעם האחרונה שהשכרנו חדר לשלש שעות הותירה בי טעם של עוד, אבל הוא, נסע עם אשתו לשבוע, ואני כאן, עם בעלי.
הפעם הסיפור הוא על חברתי, משעשע ומצחיק עד שאני החלטתי לכתוב את הסיפור.

כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין,לתפארת, ענק, עצום, רחב, מלא, רב-מידות, עז ומלא עוצמה ובולט מאד בשטח.
המיתוס הזה מנחה נשים רבות אל חיקי הגברים הללו. ולמה לא? הלוואי עלי!
אבל מה, לא הזדמן לי מעולם לפגוש בגבר כהה עור, ולוודא את אמיתות הענין.
ביום  שטוף שמש, מצלצל הטלפון במשרדי וקולה של חברתי נשמע, כשהיא מתנשפת, נרגשת, ובפיה הסיפור הבא:
"את יודעת שאני באילת עם בעלי והילדים".
"כן", אמרתי.
היא מצחקקת , ואני שומעת את אדי האלכוהול בצחוקה...
"מה קרה" אני שואלת? "מה מצחיק? את עם בעלך... זה דווקא לא מצחיק!!"
"תקשיבי", היא אומרת, "לא תאמיני מה קרה".
מהההה?? אני נדלקת, ספרי דחוף!!

והיא פותחת ואומרת:
"הילדים בים עם אביהם ואני מטיילת לאיטי על החוף בעודי יונקת קלות בירה צוננת, כשלפתע חוצה את דרכי בהליכה איטית, גבר שחום עור, מצוייד בעיניים ירוקות בוהקות וחמות, כולו עטוף בצבע שוקולד, שערו ארוך מסולסל, אפו קטן ומתוק, ושם יושבות להם השפתיים הכי חושניות שראיתי מעודי.

אני מביטה בו מהופנטת בעודו חולף על פני, והוא נועץ עיניו בי, וכך אנו חולפים האחד על פני השני. כשהוא חלף על פני, הסבתי מבטי לאחור (לא יכולתי להתאפק) ונתקלתי במבטו הנעוץ בי ואינו מרפה.
מבלי לדבר, שנינו חוזרים על עקבותינו ומתנהלת לה שיחה, באנגלית עילגת משהו.
הוא שואל: מה את עושה, ועם מי את נמצאת כאן, ואני עונה....עם בעלי... ובוהה!!
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
הוא מזמין אותי לבירה (נוספת).
שתינו בירה, בעודנו מנסים לדלות אינפורמציה אחד לגבי השני, הוא באנגלית העילגת שלו, ואני באנגלית שלי (שטובה למדי).
האמיני לי, קשה היה לי מאד להקשיב לדבריו וגם להבינו – כי מוחי קדח וגופי בער, וכל מה שרציתי זה לנעוץ בו שיניים, ידיים וכל מה שאפשר.....
בין לבין, עלה בידי להבין שהוא בארץ כחצי שנה ומתגורר באחת הבקתות הפזורות על החוף. פרנסתו מוצא הוא בזמרה במועדונים. לאכול הוא אוכל כשיש לו מה לאכול, ולהתרחץ הוא מתרחץ בים. פרימיטיבי אמיתי, ממש מהעצים.
תגידי, מה אני אמורה לעשות כעת? אני בהלם!!

אני הזדעקתי: ולא בדקת?? לא מיששת? לא ראיתי? איך יכולת? הזדמנות כזו לראות אבר מין כושי בכל הדרו וגודלו? איך פיספסת??? איך??
את חייבת לבדוק מה יש לו שם למטה, בין רגליו, ועכשיו!!!
היא עונה לי בחינניות רבה: בסדר, אין בעיה!
אני – התבדחתי, אולם היא – דווקא לא!!

לאחר כשעה, שוב מצטלטל לו הטלפון ואני ממהרת לענות בתקווה לשמוע מה קורה ולקבל דיווח כלשהוא ממאורעות חוף הים הלוהטים. ואכן, זו היתה חברתי , רוחה שפופה משהו, עם שביב בדיחות הדעת, ובפיה דיווח עדכני למאורעות:

מאחר והוא ציין בפני את המקום שבו הוא מתגורר,(חדרים להשכרה ) שמתי פעמי לשם בצעדים נמרצים. פניות מועטות לאנשי המקום הובילו אותי לדלת הבקתה שבה הוא מתגורר.
נעמדתי מול דלת הבקתה, נרגשת כמובן, עם ידי מושטות קדימה – לבדיקה הנכספת!
הושטתי רגל, בעטתי בדלת בחוזקה, ושעטתי פנימה.
השוקולד שלי, שהיה פרוש לאורך המיטה, התרומם קמעה,, הביט בי המום, ללא יכולת השמעת קול... לזה הוא בוודאי לא ציפה.
ואזזזזזזזז – בדקתי, או, איך שאני בדקתי, שלפתי את כל הידיים האפשריות שלי וערכתי חיפוש מקיף בתקווה ובציפיה לחוש לראות ולטעום את האיבר הגדול הזה שדימיינתי.
חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי.. אבל - לא מצאתי את מה שחיפשתי.
המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..
חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים....
איך נפלו גיבורים.

הטלפון שלי מצלצל, ואני רואה שזה החנון שלי.
יפה שלי, הוא אומר, אני רוצה להיות אתך בחדר עכשיו, בחדר שלנו בפתח תקוה. יש לי כל כך הרבה לספר לך. התגעגעת אלי? את יודעת מה הייתי עושה לך עכשיו?
לא יודעת, עניתי בקול אדיש (השתדלתי שיישמע אדיש כי אני כועסת על הנסיעה).
איפה את, הוא שואל?
אני, חדרים להשכרה לפי שעות בפתח תקוה להשכרה לפי שעות בפתח תקוה, אצל מאיר, אני עונה בקול של מוקדנית.
מה את עושה שם? הוא זועק?
א..כלום.
אני חייבת לסגור.
סגרתי את הטלפון.

חג שמח לכולם,
גם כשר!
והעיקר, אתם יודעים,
עשו הרבה אהבה!

http://pinahama.blogspot.com/
דאר אלקטרוני pinahama1@gmail.com
מאיר 054-2595556