יום שלישי, 19 באפריל 2011

חופשה מהחדר שלי להשכרה- החנון טרם שב

שלום חברים,

מלכה 1001
החנון חזר מהחופשה ומיד הועסק ע"י אשתו בפעילות חברתית ענפה, כך שלא הצלחנו להיפגש. אני מתחילה לאבד את הסבלנות ונמאס לי ממהפסקות הארוכות בין פגישה לפגישה. לא מתאים לי.
ישבתי בבית, משועממת מאד. בעלי היה בחדר הכושר (עם המאהבת שלו) ואני חושבת ומהרהרת, מה לעשות עם עצמי.
התגעגעתי לשעות בחדר להשכרה שלי וכמעט שהייתי הולכת לשם לבד.
הטלפון צלצל ועל הקו היתה אחת מחברותי, גרושה ומשועממת כמוני.
עכשיו חג, ואני רוצה לנסוע למקום כייפי, היא אומרת, אבל אין לי עם מי!
וואאו, נדלקתי, דודוקא יש לך!
אני אסע אתך.
מתי את רוצה לנסוע?
לחול המועד פסח.
נסענו, אני אומרת ובמקביל מתקשרת לטלפון הנייד של בעלי.
לאחר צלצולים רבים הוא עונה: מה קורה?
תקשיב, אני אומרת, נמצאת פה חברה שצריכה דחוף לנסוע לאילת, אבל אין לה עם
מי לנסוע. מכיוון שאין לנו תוכניות מיוחדות מלבד מסיבה עם החנון ואשתו, ואתה
בלאוו הכי רוב הזמן לא בבית (ואין לי טענות בכלל), אני אסע איתה לימים של חול המועד.
איפה תלונו? הוא שואל.
נשכיר חדר לפי שעות (ואני צוחקת לעצמי) ובכל פעם נהיה במקום אחר.
שמעתי אנחת רווחה ממנו כמו שהוא אומר לי "יש, חופש ממך.."
טוב, הוא אומר, תסעי.
תשאירי טלפון באיזה חדר את תהיה ובאיזה מקום.
אמרתי לו שאני אהיה באילת (אני אוהבת את המקום הזה) וטלפון אינני יודעת.
מה שכן, יש לי הטלפון הנייד איתי והוא יכול להתקשר אלי מתי שהוא רוצה.
תדאג לילדים? אני שואלת.
אל תדאגי, הם יעשו חיים משוגעים עם סבא וסבתא.
סגור!
נוסעים.
ארזתי מזוודה קטנה, את המחשב הנייד שלי, מעט בגדים והרבה מצב רוח.
הצטיידנו במזון, שתיה ומוסיקה לדרך.
נכנסו לרכב ונסענו.
הגענו לאילת בערב.
הדבר הראשון שעשינו היה לחפש חדר, לנטוש שם את כל הדברים ולרדת לחוף הים בלילה, לשתות בירה ולראות אנשים.
איזה כיף! מוסיקה ואנשים ושמח...
ישבנו על חוף הים, לאחר שתיית ששית בירות, ראיתי שמתקרבים אלינו שני גברים, חסונים, שזופים, כהה עור, עם בקבוקים שתיה, כשהם מצחקקים.
היי בנות, אומר האחד במבטא בריטי כבד והשני אחריו, הלו!! עם אותו מבטא.
התחלתי להרגיש עקצוצים וריגושים שזמן רב לא הרגשתי.
"טרף" חדש, כיבוש "חדש" ושכולם יחפשו את החברים שלהם...
אפשר לשבת אתכן? שאל אחד מהם?
בשמחה, אמרנו כשאנחנו צוחקות.
אני סוגרת את המחשב עכשיו כי הם שבים בחזרה לשולחן.
דיווח יגיע כשאנחנו נשוב למקום מגורינו.
מבטיחה עלילה עסיסית (זה לפחות מה שהמוח הקודח שלי זומם).
חג שמח לכולם,


גם כשר!

והעיקר, אתם יודעים,
עשו הרבה אהבה!



דאר אלקטרוני pinahama1@gmail.com

מאיר 054-2595556

יום חמישי, 7 באפריל 2011

לפגוש בגבר כהה עור ולהכניס אותו לחדר להשכרה לשעתיים

שלום חברים,
מלכה 1001
                              חג פסח שמח וכשר לכולם!
היום אני לא אדבר על החדר להשכרה בפתח תקוה. אני אפילו לא אדבר על החנון שלי שאני כל כך מתגעגעת אליו. הפעם האחרונה שהשכרנו חדר לשלש שעות הותירה בי טעם של עוד, אבל הוא, נסע עם אשתו לשבוע, ואני כאן, עם בעלי.
הפעם הסיפור הוא על חברתי, משעשע ומצחיק עד שאני החלטתי לכתוב את הסיפור.

כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין,לתפארת, ענק, עצום, רחב, מלא, רב-מידות, עז ומלא עוצמה ובולט מאד בשטח.
המיתוס הזה מנחה נשים רבות אל חיקי הגברים הללו. ולמה לא? הלוואי עלי!
אבל מה, לא הזדמן לי מעולם לפגוש בגבר כהה עור, ולוודא את אמיתות הענין.
ביום  שטוף שמש, מצלצל הטלפון במשרדי וקולה של חברתי נשמע, כשהיא מתנשפת, נרגשת, ובפיה הסיפור הבא:
"את יודעת שאני באילת עם בעלי והילדים".
"כן", אמרתי.
היא מצחקקת , ואני שומעת את אדי האלכוהול בצחוקה...
"מה קרה" אני שואלת? "מה מצחיק? את עם בעלך... זה דווקא לא מצחיק!!"
"תקשיבי", היא אומרת, "לא תאמיני מה קרה".
מהההה?? אני נדלקת, ספרי דחוף!!

והיא פותחת ואומרת:
"הילדים בים עם אביהם ואני מטיילת לאיטי על החוף בעודי יונקת קלות בירה צוננת, כשלפתע חוצה את דרכי בהליכה איטית, גבר שחום עור, מצוייד בעיניים ירוקות בוהקות וחמות, כולו עטוף בצבע שוקולד, שערו ארוך מסולסל, אפו קטן ומתוק, ושם יושבות להם השפתיים הכי חושניות שראיתי מעודי.

אני מביטה בו מהופנטת בעודו חולף על פני, והוא נועץ עיניו בי, וכך אנו חולפים האחד על פני השני. כשהוא חלף על פני, הסבתי מבטי לאחור (לא יכולתי להתאפק) ונתקלתי במבטו הנעוץ בי ואינו מרפה.
מבלי לדבר, שנינו חוזרים על עקבותינו ומתנהלת לה שיחה, באנגלית עילגת משהו.
הוא שואל: מה את עושה, ועם מי את נמצאת כאן, ואני עונה....עם בעלי... ובוהה!!
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
הוא מזמין אותי לבירה (נוספת).
שתינו בירה, בעודנו מנסים לדלות אינפורמציה אחד לגבי השני, הוא באנגלית העילגת שלו, ואני באנגלית שלי (שטובה למדי).
האמיני לי, קשה היה לי מאד להקשיב לדבריו וגם להבינו – כי מוחי קדח וגופי בער, וכל מה שרציתי זה לנעוץ בו שיניים, ידיים וכל מה שאפשר.....
בין לבין, עלה בידי להבין שהוא בארץ כחצי שנה ומתגורר באחת הבקתות הפזורות על החוף. פרנסתו מוצא הוא בזמרה במועדונים. לאכול הוא אוכל כשיש לו מה לאכול, ולהתרחץ הוא מתרחץ בים. פרימיטיבי אמיתי, ממש מהעצים.
תגידי, מה אני אמורה לעשות כעת? אני בהלם!!

אני הזדעקתי: ולא בדקת?? לא מיששת? לא ראיתי? איך יכולת? הזדמנות כזו לראות אבר מין כושי בכל הדרו וגודלו? איך פיספסת??? איך??
את חייבת לבדוק מה יש לו שם למטה, בין רגליו, ועכשיו!!!
היא עונה לי בחינניות רבה: בסדר, אין בעיה!
אני – התבדחתי, אולם היא – דווקא לא!!

לאחר כשעה, שוב מצטלטל לו הטלפון ואני ממהרת לענות בתקווה לשמוע מה קורה ולקבל דיווח כלשהוא ממאורעות חוף הים הלוהטים. ואכן, זו היתה חברתי , רוחה שפופה משהו, עם שביב בדיחות הדעת, ובפיה דיווח עדכני למאורעות:

מאחר והוא ציין בפני את המקום שבו הוא מתגורר,(חדרים להשכרה ) שמתי פעמי לשם בצעדים נמרצים. פניות מועטות לאנשי המקום הובילו אותי לדלת הבקתה שבה הוא מתגורר.
נעמדתי מול דלת הבקתה, נרגשת כמובן, עם ידי מושטות קדימה – לבדיקה הנכספת!
הושטתי רגל, בעטתי בדלת בחוזקה, ושעטתי פנימה.
השוקולד שלי, שהיה פרוש לאורך המיטה, התרומם קמעה,, הביט בי המום, ללא יכולת השמעת קול... לזה הוא בוודאי לא ציפה.
ואזזזזזזזז – בדקתי, או, איך שאני בדקתי, שלפתי את כל הידיים האפשריות שלי וערכתי חיפוש מקיף בתקווה ובציפיה לחוש לראות ולטעום את האיבר הגדול הזה שדימיינתי.
חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי.. אבל - לא מצאתי את מה שחיפשתי.
המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..
חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים....
איך נפלו גיבורים.

הטלפון שלי מצלצל, ואני רואה שזה החנון שלי.
יפה שלי, הוא אומר, אני רוצה להיות אתך בחדר עכשיו, בחדר שלנו בפתח תקוה. יש לי כל כך הרבה לספר לך. התגעגעת אלי? את יודעת מה הייתי עושה לך עכשיו?
לא יודעת, עניתי בקול אדיש (השתדלתי שיישמע אדיש כי אני כועסת על הנסיעה).
איפה את, הוא שואל?
אני, חדרים להשכרה לפי שעות בפתח תקוה להשכרה לפי שעות בפתח תקוה, אצל מאיר, אני עונה בקול של מוקדנית.
מה את עושה שם? הוא זועק?
א..כלום.
אני חייבת לסגור.
סגרתי את הטלפון.

חג שמח לכולם,
גם כשר!
והעיקר, אתם יודעים,
עשו הרבה אהבה!

http://pinahama.blogspot.com/
דאר אלקטרוני pinahama1@gmail.com
מאיר 054-2595556