יום שני, 29 באוקטובר 2012

אני היפה והוא החנון איזה עונג...


שלום חברים,
מלכה 1001,
חדרים להשכרה לפי שעה בפתח תקוה, זה המקום שלי למעט שלווה, שקט, ופינוקים!

כרגיל, אני בפיגור של כל המטלות שלי, כולל כתיבה בבלוג. מה לעשות והזמן שלי מוקצב והעיסוקים שלי רבים.
ברחתי לחדר להשכרה שלי , רק על מנת לסיים את הפוסט הזה .
מלבד זאת, כשאני נמצאת כאן בחדר האינטימי הזה, עוצמת עיניים, כל התמונות מול עיני ומה שנותר לי זה רק להקליד.

תזכורת מהפוסט האחרון:
אני עומדת, עם ידיים שמוטות לצדדי, כמו בובה סמרטוטית, והחנון רוחץ אותי כפי שרוחצים ילדה קטנה.
חופף את שערי, ומסבן את גופי, נקבים נקבים...
המשך יבוא, אני חייבת ללכת.

כשניסיתי לגעת בו, הרים החנון את קולו ואמר לי במשובה: את לא עושה מאומה. אני השולט, הבנת?
בסדר, בסדר, עניתי. לא מזיזה איבר.
ידיו חדרו לכל פינה אפשרית, ברכות מעוררת השתוממות, ואני עמדתי, כשהוא אוחז בי ביד אחד, וידו השניה טמונה אי שם בתוכי, בודקת , מלטפת ומענגת.
בשלב כלשהו הוא סגר את המים, עטף אותי במגבת והורה לי לשכב על המיטה.
ציתתי מיד.
על הבטן בבקשה, הוא אומר.
כן המפקד, לחשתי. (מצא חן בעיני)
הוציא מתיקו שמן עיסוי ריחני, בדיוק הסוג שאני משתמשת בו.(מסתבר שהוא שאל את בעלי איזה שמן עיסוי לקנות לאשתו מתנה ובעלי המליץ על השמן שלי)
לעצום עיניים בבקשה, פוקד עלי החנון.
עצמתי עיניים.
הוא התיישב על קצה המיטה, טיפטף על ידיו שמן והחל לעסות את כפות רגלי בעדינות שלא ידעתי שקיימת בו.
כל אצבע קיבלה ליטופים, סיבוביים מכל צד במהלך דקות ארוכות.
אצבע אחר אצבע, וכשסיים את כל חמשת האצבעות, בשתי הרגליים, עלה מעלה לשוקיים, כשידיו משומנות.
בתחילה בתנועות רכות, לאחר מכן עבר לתנועות יותר עמוקות, ואני... עם עיניים עצומות שרועה על המגבת הענקית שהוא הביא עימו.
ניסיתי להתנגד לתחושת הסימום שהחלה לרחף בראשי והחום הנעים שהציף את גופי, אבל ללא הועיל.
הרגשתי שאני שוקעת לאט לאט, לתוך מצע של עננים ומרחפת עליהם בערסול נעים.
ניסיתי להרים יד אבל ידי הפכה להיות כבדה ולא הצלחתי..
החנון שם לב ולחש "לא לזוז"!
החלטתי לשחות עם הזרם ונתתי לעצמי את החופש פשוט להנות.
מה שהפתיע אותי בכל זה שלא התעוררו בי השדים שרצו מין.
נהפוך הוא!
רגיעה מוחלטת של הגוף והנשמה, כאילו אף אחד לא קיים ורק אני מרחפת לי בשמיים, מעל כולם, בתוך ערסל מרופד ולא רוצה שייגמר לעולם.
אני בושה ונכלמת להודות שנרדמתי!
ישנתי שינה עמוקה כנראה, כי התעוררתי לצלצול הטלפון ועל הקו היה מאיר.
מה קורה חמודה? הוא אומר לי.
עברו שעתיים. אני צריך את החדר.
זינקתי מיד, וראיתי שהחנון לא נמצא, ובפתק שהיה מונח לידי היה כתוב:
"אפס - אפס", כלומר, לא חייב לך מאומה!
הצחוק שפרץ מגרוני היה ענק!
התלבשתי מהר, וטסתי החוצה כשבדרך אני מזמינה מונית.
ירדתי מהמונית רחוב לפני הבית ורצתי הביתה על מנת שאגיע מזיעה.
במהלך הריצה בדקתי את הטלפון שלי וגיליתי מסרון מהחנון בזו הלשון:
אני בבית, נפרדנו כי את רצית ללכת יותר ממני ולא היה לי כוח. נא למחוק. אצלי זה מחוק.
יפה, חכם מצידו!.
מחקתי את ההודעה ונכנסתי הביתה כשאני מזיעה כולי.
בעלי עדיין לא הגיע כך שרווח לי.
נכנסתי להתקלח וישבתי להמתין לבעלי.
מאחר וידעתי היכן הוא היה ועם מי, החלטתי להתנפל עליו ברגע שיגיע ולראות אם הוא יצליח לתפקד.
אני בטוחה שלא... אבל נראה.
בדרך כלל האיש שלי מאה אחוז בסדר בקטע הזה אבל בוודאי הבוסית שלו שתתה לו את כל המיץ.
מה יש? קצת להתעלל בו?
לא מגיע לי?
בינתיים חשבתי שמגיע למאיר "כל הכבוד".
אני יודעת שבעלי היה באחד החדרים, אבל לא נפגשנו, הוא לא ראה אותי ואני לא ראיתי אותו,
למרות שהיינו באותו מקום!
כל הכבוד מאיר!
חדרים לפי שעה, באמת דיסקרטיים!


יום שני, 8 באוקטובר 2012

חזרה לחדר להשכרה לאחר חופשה ארוכה


שלום חברים,
מלכה 1001,
היי, מותק, אני מזדווגת עם בעלך בחדר להשכרה בפתח תקוה, כן, כאן קרוב לעבודה שלו, בכיף לא רגיל. ממש כאן. לפעמים, הצעדה שהוא עושה בערב, הוא צועד לחדר אירוח שלנו, כשאני כבר שם, ממתינה... חדר דיסקרטי, לפי שעות, לפי הזמן שיש לנו...) 

זה המשפט שהתנגן לו במוחי כל החודש, כשאני נמצאת בחו"ל עם משפחתי.
לא רוצה להיות הגורם לקילקול חיי המשפחה של החנון וגם, צר לי על אשתו.
בשלב כלשהו, אי שם בחו"ל, כשבעלי לא היה בחדר, כתבתי לחנון הודעה ובה הסברתי לו את המצב. ביקשתי ממנו שיקפיד על פני פוקר ולא יחסיר מאשתו דבר.
נהפוך הוא, 
הדרכתי אותו לשאול אותה מה קורה לה ולמה היא מדוכדכת וכיצד הוא יכול לעזור.
לא האמנתי כשקיבלתי את התשובה!
היא סיפרה לו על חשדותיה והוא..פרץ בצחוק רועם כתגובה (בהתאם להנחיותי)
"מתוקה שלי", הוא אמר," אני אוהב אותך ורוצה רק אותך" (ציטטתי לו את המשפט מספר כלשהו והוא, האידיוט, השתמש בדיוק במשפט הזה. המזל הוא שאשתו לא קראה את הספר...)
בסופו של דבר היא נרגעה והחיים שלהם חזרו למסלולם.
כשחזרנו הביתה, קפצנו אליהם לקפה, והאוירה היתה נעימה כך שגם אני נרגעתי.
אשתו סחבה אותי למטבח וסיפרה לי את כל הסיפור (שכבר ידעתי אותו).
היא ביקשה לא לספר לאף אחד את מה שהיא סיפרה.
כמובן שהבטחתי לה שסודה שמור עימי (באמת שמור עימי ועם החנון).
הודעתי בקול רם שלמחרת, אני יוצאת לצעדה, לאחר זמן כה ארוך שלא התעמלתי והזמנתי את כולם לצעוד איתי.
בעלי סרב בתואנה שיש לו פגישת עבודה (באמת???)
אשתו של החנון אמרה בקול מתנצל שהיא לא בעד צעדות ומלבד זאת יש לה הרבה עבודה בבית.
ביודעי את מצב רוחה, ניסיתי "לשכנע" אותה לבוא עימי אבל היא, לשמחתי, עמדה בסרובה.
נותרנו אני והחנון... לצעדה משותפת.
למחרת בבוקר, החנון מצלצל בדלתי, לבוש בגדי ספורט, סמוק לחלוטין, עם תיק צד, וקורא:
את באה, קדימה...
בעלי היה במקלחת מתכונן ל"פגישת העבודה" והיה לי ברור להיכן הוא הולך ושיש סיכוי גדול שניפגש בחדרים להשכרה של מאיר, מאחר ושנינו הולכים לאותו מקום.
התחלנו לצעוד, אני והחנון, כשבדרך אני מסבירה לו את מקומו בחיי מעתה ואילך.
הפגישה הזו היא הפיצוי שלי שהוא  נרדם בפעם האחרונה שהיינו בחדר הדיסקרטי שלנו, והשאיר אותי מתוסכלת.
אבל מעתה ואילך, פגישות בינינו יהיו רק בעת "צורך דחוף למילוי מצברים"!
דהיינו, חרמנות ללא אמצעי שיחרור זמין.
הוא מביט בי ואמר: הבאתי שמן עיסוי לעשות לך עיסוי בכפות הרגליים.
למדתי קצת במשך החודש ותראי איזה טוב זה יעשה לך.
אוקי! מי אני שאתנגד לעיסוי? אני חולת עיסויים!
החלטנו לקחת את הסיכון ובדרך התקשרתי למאיר, ביקשתי את החדר הדיסקרטי שלי לאירוח אישי מיידי...
מאיר אמר שהחדר מתפנה בעוד עשר דקות, בדיוק הזמן הנחוץ לנו להגיע.
עצרנו מונית.
התפללתי בלב שכל החדרים יהיו תפוסים ולבעלי לא יהיה מקום.
הגענו עם המונית למרחק מה. ירדנו ואני התחלתי לצעוד לכיוון החדר כשהחנון מסתובב באזור וממתין כחמש דקות נוספות.
הגעתי למקום ונכנסתי בזריזות.
כעבור כחמש דקות החנון קפץ פנימה.
יש! אנחנו בפנים.
הלכנו להתקלח ביחד.
אני עומדת, עם ידיים שמוטות לצדדי, כמו בובה סמרטוטית, והחנון רוחץ אותי כפי שרוחצים ילדה קטנה.
חופף את שערי, ומסבן את גופי, נקבים נקבים...
המשך יבוא, אני חייבת ללכת.

מלכה1001
חדר לפי שעות





054-2595556

דף הבית:  http://users6.nofeehost.com/pinahama/

השכרת חדרים לשעה
צימר ללילה אחד
חדרים להשכרה
תוויות: , חדר דיסקרטי , חדר לפי שעה, , חדר להשכרה במרכז