יום שבת, 29 באוקטובר 2011

אורגזמה אחרונה בחדר להשכרה עם החנון



שלום חברים,
מלכה 1001

תזכורת מהפוסט האחרון:

צריך לשמר את החנון כדי שאדע מה בעלי עושה במהלך יומו ומתי הוא הולך עם חברתו לחדרים להשכרה של מאיר.
מאידך, משהו נעלם מהקשר הזה. 
אני זקוקה לזמן לעכל ולהגיע למסקנה מה אני עושה בהמשך.
טוב, זהו להיום. אני בורחת. נגמר לי הזמן ומחכים לי בבית להכין לכולם ארוחת ערב.


עברה תקופת החגים וכולנו חזרנו לשיגרת חיינו.
בעלי עם מאמנת הכושר  ממשיכים לפתח יכולות וירטואליות בצוותא בחדרים להשכרה של מאיר.
אני, לאחר מחשבה מרובה, החלטתי שעלי לשוחח עם החנון, שיחה כנה ואמיתית, על מארג הקשרים בינינו ועל הפגישות האינטימיות שלנו בחדרים להשכרה של מאיר.

ביום הראשון לחזרה לשיגרה, התקשרתי אליו.
היי, אמרתי בקול מחוייך.
הלו! הלו! ענה לי הבחור.
מה קורה? נעלמת לי!
נפגשים? הוא שואל.
כן, עניתי. כבר השכרתי את החדר לשעתיים. תגיע לשם בעוד חצי שעה.
אין בעיה, אני אגיע, הוא עונה לי בקול מתנשף.
למה אתה מתנשף? שאלתי.
אני מתרגש, הוא אומר, כבר המון זמן שלא היינו ביחד ואני מתגעגע אלייך מאד.
תביא בדרך משהו לנשנש ושתייה, אני מבקשת ממנו.
אין בעיה, אני קונה לנו בירה ופיצות.
הגעתי לחדר כמה דקות לפניו והספקתי לפשוט את בגדי העבודה. נכנסתי למקלחת וכשיצאתי, מצאתי שהוא נכנס כשאני הייתי במקלחת.
איזה חיבוק חם קיבלתי ממנו, נשיקה חמה ורטובה על שפתי עד שנגמר לי האויר.
רגע, אמרתי בקול חנוק, תרגע.
מה קרה לך? הוא שואל ומביט בי בעיניים חודרות וחוקרות.
לא התגעגעת אלי?
חכה רגע, אמרתי בלחש. בוא נשב לאכול משהו, לשתות, ולדבר.
קרה משהו? בעלך חושד? הוא אומר לי בקול מבוהל.
לא, ממש לא, אני עונה בקול רגוע. זה לא זה.
תן לי לספר לך מה קרה בחופשה שלי עם בעלי.
הוא שתק ותלה בי עיניים עגומות.
נראה שהוא חש בשינוי ההתנהגות שלי שבדרך כלל היה קופצני וההתנפלות היתה הדדית.
והנה אני, מרגיעה אותו לא נוגעת בו, ורוצה לספר לו את סיפור החופשה.
(לא נראה,שזה מעניין אותו, מה שהוא רצה זה להכנס למיטה ולא לספר סיפורים...)
הסברתי שהסיפור קשור גם בו ואז הוא הסתקרן, שתק והמתין.
סיפרתי לו את האמת במלואה, כל מה שהיה, מבלי להשמיט דבר.
ציינתי שהתחושות שלי אליו השתנו ואין לי מושג מדוע. אבל זה קרה וזה המצב עכשיו.
ביקשתי ממנו שנמשיך להיות ידידים, ארבעתנו, הוא ואשתו, אני ובעלי.
הצעתי לו שיזמין את בעלי לצאת למסעדה ארבעתנו, לסרט או להצגה, מה שהוא יבחר.
מזמן לא יצאנו בצוותא.
ביקשתי שנמשיך להיות בקשרי חברות, ארבעתנו, על מנת לא לעורר חשד. (בעלי והחנון הפכו להיות חברים טובים, זוכרים?)
רק ביקשנו ממנו שימשיך להיות "המרגל" שלי ויספר לי מה קורה עם בעלי.
החנון פרץ בצחוק חרישי ואמר: את יודעת שבעלך נמצא עכשיו כאן, באחד החדרים להשכרה של מאיר?
גם לבעלך יש כאן פינה חמה והוא אפילו המליץ לי על המקום אם ארצה לבלות עם אשה.
מה?! פערתי את פי! הוא כאן?
כן, עונה לי החנון בגיחוך, עם מאמנת הכושר.
תצפי היום לתרגיל חדש במיטה, הוא אומר לי בלעג.
נדלקתי... אבל הרגעתי את עצמי.
אני חייבת לסיים את הקשר הרומנטי עם החנון כי הוא מאוהב מידי וזה רע מאד. זה מסכן את נישואי.
אני מקווה שהוא מבלה טוב, אמרתי בצחוק. אני מפרגנת לו.
אם אני מבין נכון את רוצה להפסיק את הקשר בינינו, הוא אומר לי בקול נוגה.
נכון, עניתי. אין ברירה.
נישאר ידידים ותמיד תהיה שמורה לך פינה חמה בליבי.
אצלי תהיה לך תמיד פינה לוהטת, הוא עונה לי!
אני תמיש אהיה זמין לשימושך, אם יתפרע לך הראש...
מסאז' אחרון, את רוצה? שואל אותי הבחור החמוד הזה?
איך אפשר לסרב למסאז'?
לא סרבתי.
(בראשי מזמזמת העובדה שבעלי נמצא כאן, באחד החדרים, עם המאהבת שלו, דבר שהדליק אותי מאד)
ידיים חמות ולוהטות סבבו על גופי, מכל הפינות לכל הכיוונים. חשתי כאילו יש לו ארבע ידיים.
נו, זה עובד, הגוף מגיב אז איך לא נשתמש?
רוצה פעם אחרונה? שואל אותי החנון עם עיניים בורקות.
כן! בהחלט כן!
הוא זחל לאיטו לעבר רגלי  והחל ללקק את אצבעותי, אחת אחרי השנייה.
או, אלהים... איזה עונג!
עוד...עוד... מילמלתי.
לאט לאט, הוא טיפס מעלה, מעלה, עד שהתחבר אלי וחדר לתוכי, הוא החל לנוע, בתחילה באיטיות, בעודו מנשק את תנוכי אזני, עיני ושפתי.
(אני זוכרת שחשבתי "איזה כשרון, ואני מתנתקת ממנו לאחר הערב הזה, ממש ביזבוז".)
קצב תנועותיו גבר, והאורגזמה המופלאה הגיעה, בזרמים חזקים, עד שכל גופי רטט והגניחות שפי השמיע היו רמות ביותר.
ואז... נגמר.
שכבנו ככה עוד כמה דקות, ואז קמתי, התקלחתי, הבטתי בו, בחיוכו החמוד, בעיניו הבורקות, חיבקתיו ואמרתי "להתראות".
יצאתי מהחדר.
בדרך החוצה הזמנתי מונית על מנת לחזור לעבודה.
המונית הגיעה, ואני נכנסתי בעודי אומרת לנהג את הכתובת שאליה אני צריכה להגיע.
התחלנו בנסיעה כשנהג המונית מעיף אלי מבטים תכופים.
שאלתי אותו: "למה אתה נועץ בי מבטים"?
הוא ענה: "את נראית זורחת, אבל העיניים שלך עצובות. ממש בא לי לשנות את העצב בעיניים שלך".
אני לא עצובה, אמרתי לו. אני עייפה ומאחרת לעבודה.
מהיכן את מגיעה? הוא שואל אותי (הוא אסף אותי על הכביש הראשי, לא ליד החדרים להשכרה).
מפינה חמה מאד, עניתי כשאני מגחכת.
הגענו למקום עבודתי, והנה הבחור שולף כרטיס ביקור של תחנת המוניות ומאחור משרבט את מספר הטלפון האישי שלו.
תתקשרי אלי? הוא שואל ומביט בעיני.
נעצתי בו מבט חוקר, הפשטתי אותו בעיני, כשאני מביטה בחזהו החסון, ובידיו הגדולות.
לא הבטתי בעיניו.
למה לא? אמרתי בחיוך, אתקשר!
אני נשוי, הוא אומר, אני רוצה שתדעי.
צחקתי... גם אני נשואה, אמרתי בחיוך.
מתי תתקשרי?
לא עניתי אבל בליבי החלטתי להתקשר אליו לאחר שבוע.
אתקשר אליו, ואם הוא יזכור אותי, אקח אותו לחדרים להשכרה של מאיר.
אם הוא ישאל "מי זו?"
אומר לו שזה טעות.

חזרנו לחדרי במשרד, סגרתי את הדלת והתקשרתי לבעלי.
כעבור כמה צלצולים הוא עונה: "היי, מה קורה?" 
קולו נשמע מוזר וידעתי למה. הוא עדיין היה בחדרים להשכרה של מאיר.
הדבר שהצחיק אותי ביותר, שהוא אינו יודע שאני יודעת, ומפרגנת!
למה התקשרתי?

בא לי להתעלל בו קצת..
מה אתה עושה?, שאלתי בקול חביב.
אני...והוא ניקה את גרונו... בעבודה.
אתה נשמע בלי אויר, אמרתי בצחוק קל, נראה לי שרצת במדרגות.
כן, הוא עונה לי. איך את יודעת? באמת רצתי במדרגות, קצת כושר בהפסקת הצהריים.
התאפקתי לא לצחוק ואמרתי, טוב, נתראה בארוחת הערב כי יש לי יום עמוס.
שיהיה לך יום נפלא פורה ומהנה!
והוא עונה לי, בעלי המניאק, "אצלי כל יום פורה ומהנה, ואם תתנהגי יפה, אתן לך לטעום קצת בערב...
אמרתי: ביי! וסגרתי את הטלפון.

לקחתי אויר, חמש דקות של שקט, וחזרתי לניירת שעל שולחני.

כל יום שעובר, לא חוזר!

מלכה 1001
054-2595556