יום שבת, 24 בנובמבר 2012

חדר להשכרה עם המילואימניק - נקמה מתוקה!

שלום חברים 

החדר שהשכרתי ממאיר לפי שעות מצא חן בעיניו, גם המיקום מתאים לו. שמחתי מאד.
המילואימניק שלי שאל אותי: מה את הכי אוהבת?
עניתי בלי לחשוב: מסאז' ומה שבא לאחר מכן.
יאללה, הוא  צוחק, להתקלח ולמיטה. קדימה.
צייתנות אינה תכונה שאני משייכת אלי (לא בשנתיים האחרונות) אבל פסעתי למקלחת ויצאתי משם בשתי דקות עטופה במגבת הגדולה שלי.
הבטתי בבחור שעמד מולי.
איזה גוף יש לבחור הזה, לא להאמין, שרירי כולו גבוה וחסון, כשהוא מחבק אותי אני נבלעת וממש לא רואים אותי.
הוא הרבה יותר גבוה ממני. חיבוק חזק מידי, ועצמותי נמחצות.
מסוג הגברים שרואים עליהם מיד שהם מתאמנים בחדר כושר.
יש לי רק בעיה אחת, לא בעצם שתיים.
הבעיה הראשונה שיש לו שערות על החזה, המון שערות וכשאני מלטפת לו את החזרה ההרגשה היא שאני מלטפת סוודר.
הבעיה השניה הינה שהוא שכן שלי ואני חוששת מהסתבכויות שלא לענין.

לכן ישבתי וניהלתי איתו שיחה שבה הסברתי לו את עמדתי בנושא.
הוא "שימושון" שלי, דהיינו, מידי פעם, נשכיר חדר לשעתיים או שלוש, בהתאם לזמן הפנוי של שנינו.
עליו להקפיד להתנהג לאשתו כרגיל וכך גם אני.
הקשר יהיה "חפיף" כזה, לא רציני, כדי שלא נסתבך.
אם אחד מאתנו ירגיש הוא "מתאהב" חלילה, אנחנו מפסיקים להפגש, ללא וויכוחים, וללא בעיות.
נמשיך להיות חברים אני עם אשתו והוא עם בעלי.
השיחה היתה מאד דומה לשיחה שקיימתי עם החנון בזמנו.
ידיו גדולות וחמות, מסיירות על גופי, בעיגולים, כאילו הוא מצייר ציור.
בעודו "מצייר" עלי עיגולים, הוא נמנע מלגעת במקומות רגישים.
אני עם עיניים עצומות כשברקע מוסיקה קלאסית קלה מתנגדת ממכשיר הטלפון שלו, או נגן, לא שמתי לב.
יש לו זמן, אינו ממהר, וממשיך לערוך סיור על גופי, משער ראשי, מלטף את פני בחושניות, על זרועותי הוא עובר במגע מרפרף כמו ליטוף פרפר, ומיד יורד מטה אל רגלי, בעוד מלטף, מרפרף לכיוון מטה, אל שוקי וביניהם.
בהגיעו לכפות רגלי, החל עיסוי שמיימי כשהוא מתמקד באצבע הקטנה של כ, הרגל.
וואוו, איזה חום הציף אותי, שלחתי ידיים אבל הוא חמק מהם כשהוא מגחך.
הוא משך אותי כלפי מעלה, על מנת שאעמוד כפופה כמעה כשאני אוחזת במיטה.
נכנס אלי בזהירות (הבחור מצוייד כהלכה), כשהוא זע קדימה ואחורה, בקצב איטי כשידיו נוגעות במקומות הכי רגישים בחזית שלי, החזה.
ידיו החמות הגדולות עברו לצידי גופי באחיזה איתנה והוא החל להזיז אותי בקצב מהיר יותר.
אני כמו בובת, סמרטוטים גופי רפוי, מניחה לו לעשות כרצונו ונהנת....
לאחר זמן מה, לא הצלחתי לעמוד ורגליו כשלו מהריגושים שחלפו בגופי ומהרצון לעוד...ומהר...
דיו, דיו... צעקתי אליו, מהר... עוד..
כמה שאת רוצה, הוא לוחש באזני, אני המפקד ואני קובע ל"שמוליק" שלי את התנאים"!
אה?
אז עוד.. ואז.. חום מוכר החל להפציע אט אט, עד שהגיע בגל גדול ושטף את מוחי (כמעט נפלתי).
הוא אחז אותי והשכיב אותי על הטה, נשכב לצידי ואמר בקול חם: עוד?
לא, רגע, לחשתי עם עיניים עצומות.
איזה סיום מוחץ! אור-גז-מה , ועוד איזה!
בינתיים, אני לא עושה מאומה, רק הוא.
עצמתי את עיני, בעוד שהוא, עם עיניים פקוחות, החל ללטף אותי שוב אבל הפעם, הלך ישיר למקום שעליו סובב כל העולם.

(זה מה שאומר הגניקולוג שלי כשאני באה לבדיקה שנתית ושוכבת על הכסא כשרגלי פרוסות לרווחה בשני הצדדים והוא עומד מולי. בעודו מביט קדימה, אל ערוותי הוא תמיד אומר את המשפט הזה "על מה שמסובב את העולם, אתם הנשים, אינכן יודעות כמה כוח יש לכם)

ידיו קוסמות לי, חמות וגדולות, ליטופו חושני ומצידי, שלא יפסיק לעולם.
הוא לא הפסיק אבל צירף אליו את ה"שמוליק:" שלו ל"נסיכה" שלי , בעודו מנשק אותי ברכות.
כאילו שתיתי לשוכרה, ריחפתי וריחפתי על שמיכת פוך ענקית וזרמים מוכרים וידועים החלו להציף אותי בשנית.

הבחור כשרוני וברור שהוא יהיה שימושון מס' 1 והחנון יהיה שימושון מס' 2.

שערי היה פזור כולו על הכרית שכבתי בפישוק רגליים כשידיי פרוסות לצדדים ואמרתי בלחש:
מזמן לא הרגשתי כך.
מצויין, הוא עונה לי בחיוך.
ואתה? מה אתך? "הגעת אל האור?"
לא, הוא עונה, עדיין לא.
את רוצה עוד? הוא שאל עם חיוך ערמומי על פניו.
לא, אמרתי, אני מרגישה "שכל המוסיף גורע".
טוב, הוא עונה, ובזריזות עולה עלי ותוך שניה, קדימה ואחורה, והכל נגמר.
נשארנו לשכב, מתנשקים ברכות עד שהחלטנו לנמנמם כמה דקות עד שהשעון יצלצל.
עצמנו עיניים... והשעון צלצל.
ביקשתי הוא יצא קודם ואני אצא אחריו בחמש דקות וכך עשינו.
הוא יצא ואני התקלחתי, התלבשתי וחזרתי לעבודה עם חיוך מטופש על פני.
לפתע כל העבודה שציפתה לי לא גרמה לי לזעוף.
האנשים לא הצליחו להרגיז אותי.
אף אחד לא הצליח לגרום לי לאבד שלוה או להרים קול.
נכון שטוב?


המון אהבה,
מביא את הצחוק לעיניים.




תגובה 1:

  1. סיפור מעניין מאוד! גם לי יש ניסיון עם צימרים שמספקים חדרים דיסקרטיים לכל הדורש. אני שוקלת לפתוח בלוג שעוסק בנושא גם כן :)

    השבמחק

תודה עבור תגובתך.