יום שבת, 23 ביוני 2012

הטרמפיסט שלי ואני חוגגים בחדר להשכרה

שלום חברים,
מלכה 1001 



תזכורת מהפוסט האחרון:
...נעמד מול המיטה, מביט בי וצוחק.
מה שלומך, אשה פרועה? הוא שואל ומצחקק.
חייכתי והבטתי בו שוב.
בטן מלאה ריבועים של שרירים, תחת מוצק, ידיים שריריות ושער על החזה.
בוא אלי, לחשתי, בוא...


המשך
הנשיקה היתה עדינה וחושנית. לשונו חקרה את פי ברכות. כמו העולם פסק מלכת ורק אנחנו שנינו, אי שם, בישימון, ביחד.
עצמתי עיניים בעוד ידי החלו לחקור את גופו השרירי מכל כיוון אפשרי.
בעודו גוהר מעלי, כשאנו צמודים בנשיקה חמה, שלח ידיו אל גופי בליטופים חמים ורכים.
לפתע, כאילו נכנסה בו רוח תזזית,ידיו אחזו באגן ירכי בחוזקה, רגלי הונפו באויר לעבר כתפיו, וכל אברו הזקור והגדול (לשמחתי המרובה) נכנס בי, עד כי נשימתי נעתקה.
תנועותיו היו מהירות ובקצב של סוס דוהר במרוץ.
חזק... מהר... ואני כמעט איבדתי את ההכרה.
מה שעבר לי בראש לשניה היה: אינדיאני אמיתי, מלא און, איזה מזל שלכדתי אותו ברשתי.
האורגזמות שלי באו אחת לאחר השניה, והוא, עדיין דוהר... ולא חדל!
באיזה שהו שלב הוא לחש לי: תגידי מתי די!
מלמלתי: מה? אני קובעת?
כן, הוא עונה לי וממשיך בנגיחותיו כשרגלי עדיין על כתפיו.
אמרתי בלחש: הפסקה, בבקשה! 
בסדר, הוא עונה לי בחיוך וחדל באחת.
שנינו שוכבים על המיטה, כשאני מתנשפת, מחפשת אויר, (למזלי אני גמישה כי אחרת הייתי מקבלת התכווצות שרירים ברגליים)
בעוד אני חושבת על כך, החל המילואימניק שלי לעסות את רגלי, כשהוא מבטיח בהמשך תנוחה אחרת ומעניינת לא פחות.
אולי אלמד משהו חדש? מיד יודע.
לפתע, התזכורן צלצל, הזמן נגמר. צריך לעזוב את החדר להשכרה שלי.
התלבשנו בזריזות ושבנו לבתינו מזיעים  "מהליכה ארוכה"....


הקירות בחדר האינטימי שלי סוגרים עלי מפני העולם. 
אני כותבת במקום ללכת לפסיכולוג או לספר לחברות. עדיף לכתוב כאן בבלוג של פינה חמה חדרים להשכרה, ולא לספר לאף אחד.
ידע זה כוח ואין שום סיבה לחלוק את הידע, שבפוטנצייאל יכול לאיים עלי.



     עשו אהבה, שורפים המון קלוריות...
                  גם נהנים וגם מרזים !

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה עבור תגובתך.