עזבתי אתכם לאחר שקבעתי עם חברתי לדבר מחר בבוקר ולהחליט על אסטרטגיה להמשך השימוש המהנה שלנו באלכוהוליסט.
למחרת בבוקר, נפגשתי עם חברתי לארוחת צהריים שבה החלטנו להמשיך להשתמש באלכוהוליסט, כל אחת לחוד. רצינו שיעניק לכל אחת מאתנו את מלוא יכולתו ולכן קבענו שכל אחת תיפגש עמו פעם בשבוע בלבד וזאת כדי שלא יגיע למצב של תשישות.
אני הגרלתי אותו ראשונה.
התקשרתי אליו מהמסעדה וקבענו שנלך לחדר להשכרה לפי שעות, כמנהגנו. לשאלתו אם חברתי מודעת לכך עניתי "בוודאי שלא" (בעוד חברתי יושבת לצידי).
הגענו לפינה החמה שלנו, כל אחד ברכב שלו.
עוד בחדר המדרגות, טרם הכניסה לחדר, כבר היינו צמודים.
כל כולו הדיף ריח אלכוהול, הרבה מעבר למה שהייתי רגילה אליו.
לשאלתי כמה הוא שתה, ענה לי "המון!!!".
נכנסתי למקלחת בעוד הוא מכין את הקרם גוף שהביא על מנת למרוח אותי.
לפתע ראיתי שהוא מתנדנד בעודו צועד לעבר המקלחת.
צעד ועוד צעד, ולפתע...בום! הבחור נפל על הרצפה.
איזה פחד!
התכופפתי אליו ושאלתי: מה קרה?
הוא לוחש לי: אני מרגיש לא טוב... כמה שאני רוצה אותך...רע לי...יש לי בחילה.
אני אומרת: מה אתה מרגיש?
והוא עונה: אני כל כך רוצה אותך...ומגיש את שפתיו לנשיקה, אבל אז... הוא נאנח שוב "אני מרגיש לא טוב".
מיד התקשרתי לחברתי וביקשתי ממנה להגיע אלינו לחדר להשכרה.
בינתיים הוא התיישב על הרצפה וסיפר לי בקול חלוש כי הוא שתה כמות עצומה של אלכוהול, הרבה מעבר למה שתמיד הוא שותה.
הגשתי לו מגבת קרה הוא ניגב את פניו וראיתי שמצבו השתפר קצת.
חברתי הגיעה ושתינו ביחד הילבשנו אותו והסענו אותו לביה"ח.
נשארנו איתו עד לאחר הבדיקות כי רצינו לדעת מה קורה איתו וגם על מנת שלא יחוש בודד.
הוחלט לאשפזו ואנו הלכנו.
חזרנו לחדר להשכרה על מנת להביא את הרכב שלו לביתו.
למחרת נסענו לבקרו בבית החולים. הבחור היה מדוכא, שותק ועלוב.
הסתבר כי הרופאים קבעו שעליו לעבור גמילה מאלכוהול, מיידית, עקב נזק בכבד ובעוד אברים בגוף.
גמילה זה תהליך שהוא מעולם לא חווה וכל כולו רעד מפחד.
ישבנו שם, שתינו, בשקט, כמעט שעה, ואז איחלנו לו בהצלחה בגמילה והלכנו.
חלפו להם כמה ימים מתסכלים. הסתובבתי בבית מחדר לחדר ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
ניזכרתי שיש לי בעל והחלטתי להשתמש בו. ביקשתי מבעלי שנרד לאילת לכמה ימים.
להפתעתי הרבה בעלי הסכים בחיוך ואמר שהגיע הזמן שנבלה ביחד בנסיון לשפר את
הזוגיות שלנו. את הילדים השארתי לטיפול והשגחה אצל הסבא והסבתא וירדנו לאילת.
בעלי אוהב את כל מה שקשור לשעשועי מים ואני עודדתי אותו להשתתף בכל הפעילויות ואילו אני, שוטטתי לי על החוף, עם בקבוק בירה ואבטיח קר.
בעודי מטיילת לאיטי על החוף בעודי יונקת קלות בירה צוננת, כשלפתע חוצה את דרכי בהליכה איטית, גבר שחום עור, מצוייד בעיניים ירוקות בוהקות וחמות, כולו עטוף בצבע שוקולד, שערו ארוך מסולסל, אפו קטן ומתוק, ושם יושבות להם השפתיים הכי חושניות שראיתי מעודי.
אני מביטה בו מהופנטת בעודו חולף על פני, והוא נועץ עיניו בי, וכך אנו חולפים האחד על פני השני. כשהוא חלף על פני, הסבתי מבטי לאחור (לא יכולתי להתאפק) ונתקלתי במבטו הנעוץ בי ואינו מרפה.
כל אשה וכל גבר מודעים למיתוס כי הגברים הכושים התברכו באבר מין,לתפארת, ענק, עצום, רחב, מלא, רב-מידות, עז ומלא עוצמה ובולט מאד בשטח.
המיתוס הזה מנחה נשים רבות אל חיקי הגברים הללו. ולמה לא? הלוואי עלי!
אבל מה, לא הזדמן לי מעולם לפגוש בגבר כהה עור, ולוודא את אמיתות הענין.
מבלי לדבר, שנינו חוזרים על עקבותינו ומתנהלת לה שיחה, באנגלית עילגת משהו.
הוא שואל: מה את עושה, ועם מי את נמצאת כאן, ואני עונה....עם בעלי... ובוהה!!
בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
הוא מזמין אותי לבירה (נוספת).
שתינו בירה, בעודנו מנסים לדלות אינפורמציה אחד לגבי השני, הוא באנגלית העילגת שלו, ואני באנגלית שלי (שטובה למדי).
האמינו לי, קשה היה לי מאד להקשיב לדבריו וגם להבינו – כי מוחי קדח וגופי בער, וכל מה שרציתי זה לנעוץ בו שיניים, ידיים וכל מה שאפשר.....
בין לבין, עלה בידי להבין שהוא בארץ כחצי שנה ומתגורר באחת הבקתות הפזורות על החוף. פרנסתו מוצא הוא בזמרה במועדונים. לאכול הוא אוכל כשיש לו מה לאכול, ולהתרחץ הוא מתרחץ בים. פרימיטיבי אמיתי, ממש מהעצים.
לקחתי את הטלפון שלי ביד רועדת חייגתי לחברתי בעודי מספרת לה על המפגש עם גבר שוקולדה.
שאלתי אותה: מה אני אמורה לעשות כעת? אני בהלם!!
והיא מזדעקת: ולא בדקת?? לא מיששת? לא ראיתי? איך יכולת? הזדמנות כזו לראות איבר מין שחור בכל הדרו וגודלו? איך פיספסת??? איך??
את חייבת לבדוק מה יש לו שם למטה, בין רגליו, ועכשיו!!!
ואני עונה לה בחינניות רבה: בסדר, אין בעיה!
היא– התבדחה, אולם אני– דווקא לא!!
מאחר והוא ציין בפני את המקום שבו הוא מתגורר, שמתי פעמי לשם בצעדים נמרצים. פניות מועטות לאנשי המקום הובילו אותי לדלת הבקתה שבה הוא מתגורר.
נעמדתי מול דלת הבקתה, נרגשת כמובן, עם ידי מושטות קדימה – לבדיקה הנכספת!
הושטתי רגל, בעטתי בדלת בחוזקה, ושעטתי פנימה.
השוקולד שלי, שהיה פרוש לאורך המיטה, התרומם קמעה,, הביט בי המום, ללא יכולת השמעת קול... לזה הוא בוודאי לא ציפה.
ואזזזזזזזז – בדקתי, או, איך שאני בדקתי, שלפתי את כל הידיים האפשריות שלי וערכתי חיפוש מקיף בתקווה ובציפיה לחוש לראות ולטעום את האיבר הגדול הזה שדימיינתי.
חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי.. אבל - לא מצאתי את מה שחיפשתי.
המשכתי לחטט לו, שם למטה, בתקווה שבכל זאת יש שם משהו. מצאתי שם – משהו –שדמה יותר לעפרון מצומק, מדולדל, וקטן, מאשר לאבר הכביר שאותו ייחלתי למצוא..
חלומי הרטוב התייבש מיד ביחד עם המיתוס שהתנפץ לו לרסיסים....
איך נפלו גיבורים!
שלכם,
מלכה 1001
מאיר 054-2595556 פינה חמה - חדרים להשכרה לפי שעות בפתח תקוה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה עבור תגובתך.